אהרון דוד נולד ב-9.6.1856 ברוסיה. כונה הצדיק החילוני מאחר שחינוכו היה ברוח הדת ובהשפעת חסידות חב"ד. 

הוא עלה לארץ-ישראל בגיל מבוגר יחסית (48) והיה הוגה ומורה דרך לחלוצים ולחלוצות בתקופת העלייה השנייה והשלישית. מייסד תורת המוסר. 

אף שגורדון היה אינטלקטואל מבוגר וחלש ולא עסק בעבודה פיזית מימיו קודם לכן כשעלה לארץ ישראל הוא לא הסכים לקבל תפקיד פקידותי, אלא אחז במעדר ועמל במלאכת כפיים והיה לפועל חקלאי שכיר. הוא היה איש מאמין ודתי רוב ימיו, ורק בסוף ימיו פרק את עול המצוות המעשיות ונשאר נאמן רק לקיום מצוות לא תעשה, וחש שעשייה ויצירה מתוך התכוונות הן חלופה למצוות שסר חינן בעיניו.

גורדון דבק בעקרונותיו לאורך כל חייו - היה צמחוני מסיבות אידיאולוגיות, ראה בעבודה ערך מקודש לא רק ליחיד אלא גם לכלל והאמין כי היא תחבר בין העם לארץ ותיתן לו את הצידוק לקיומה בה.

נפטר ב-1922 בהיותו בן 66, נקבר בבית הקברות של דגניה א'.