חנה סנש נולדה בבודפשט ב-17 ביולי 1921, הייתה בת להורים משכילים. לקראת סוף לימודיה התיכוניים בהונגריה, חוותה סנש אנטישמיות וחשה בהגבלות הקשת שהוטלו על יהודי ארצה. ב-1939 היא עלתה ארצה, עברה הכשרה בת שנתיים בבית-ספר חקלאי בנהלל, והייתה חברה בקבוצה שהקימה את קיבוץ שדות ים.

ב-1943 היא התנדבה לצבא הבריטי. הרקע שלה, עוז רוחה ונחישות הברזל שהיא ניחנה בה עשוה מתאימה ליטול חלק באחת היוזמות החשאיות המסוכנות ביותר של הבריטים והישוב העברי בארץ-ישראל: הצנחתם של לוחמים מאחורי קווים הגרמניים, גם לצורכי מודיעין וגם כדי לנסות לחבור למחתרות האנטי-נאציות, תוך ניסיון לסייע בהצלת יהודים. מבחינת סנש, יהודייה מהונגריה, הטבעת המתהדקת על יהודי מולדתה הייתה מניע נוסף להתנדב למבצע המסוכן.

במרץ 1944 הוצנחו חנה וחבריה ביוגוסלביה, סמוך לגבול ההונגרי. הצנחנים פעלו יחד עם פרטיזנים בשטח קרואטיה, וביוני 1944 חצתה חנה סנש את הגבול להונגריה. היא נתפסה מיד. ההונגרים שלחו אותה לבודפשט, לצורך חקירה. חנה סנש עברה עינויים קשים, אך סירבה למסור פרטים על המשימה או על חבריה לפעולה החשאית. סנש הועמדה לדין על בגידה בהונגריה, ובנובמבר 1944, בטרם הסתיים ההליך המשפטי, היא הוצאה להורג בכלא בבודפשט.

חנה סנש נודעה כמשוררת וככותבת מוכשרת. 

(מבוסס על המידע מאתר הספריה הלאומית)